ממ"ד הינו ראשי תיבות של "מרחב מוגן דירתי". לממ"ד ישנם חברים דומים – הממ"ק – מרחב מוגן קומתי והממ"מ – מרחב מוגן מוסדי. ראשיתו של המרחב המוגן החלה בשנת 1991 לאחר מלחמת המפרץ הראשונה והוא מחליף את המקלט שהיה נהוג לבנות עד לאותה עת.
המרחב המוגן הינו חדר אטום הנועד לתת הגנה ליושבי הבית בעת התקפה כימית או קונבנציונלית. המרחב המוגן בנוי כולו מבטון מזויין – קירות, ריצפה ותקרה. הוא מצוייד באביזרים נלווים כגון צינורות אויר, דלת הדף, חלון הדף ומערכת סינון המאפשרים בו שהייה בתנאי בידוד מהסביבה החיצונית.
צינורות האויר מחוברים למערכת הסינון ומטרתם לדאוג לכניסת אויר נקי לחדר. דלת ההדף הינה דלת פלדה בעלת מערכת נעילת בריחים המחוברת למשקוף פלדה. חלון הדף הינו חלון פלדה המחובר גם הוא למשקוף פלדה. כמו כן אליו מתווסף גם חלון אלומיניום אטום מפני גזים הכולל זיגוג מחוסם.
במרוצת השנים, משנת 1991 ועד היום, התקנים לביצוע הממ"ד השתנו ומשתנים מעת לעת ומאזור לאזור בהתאם לדרגת הסיכון בו. שטח מינימלי לממ"ד כיום הינו 9 מ"ר נטו. לשטח זה מתווסף שטח קירות הממ"ד. בחישוב השטחים לצורך בניה מחושב שטח זה כשטח שירות. כל שטח מעבר לכך בממ"ד יחושב כשטח עיקרי.
הממ"ד יכול לשמש כחדר רגיל בבית אך חשוב שלא לפגוע בתשתיות שבו ובמבנה שלו על מנת שיוכל לשמש בעת חירום. בכל בניית בית מגורים חדש חובה לבנות ממ"ד. את הממ"ד מתכנן האדריכל כחלק מבית המגורים. האדריכל מתכנן את הממ"ד ע"פ התקנות הקבועות. באותה עת. את הקונסטרוקציה מתכנן מהנדס שלד המבנה. התכניות מוטמעות בבקשה להיתר והן מוגשות לאישור פיקוד העורף.
בעבר בשכונות ותיקות, קיבוצים, מושבים, ובתים בהם לא נבנה מקלט התושבים הסתמכו ומסתמכים גם כיום על מקלטים ציבוריים. בניית מרחב מוגן במבנים קיימים אפשרית בשתי דרכים: תוספת ממ האחת בתוך הבית ע"י חיזוק הקירות הקייימים בעיבויי קירות בטון. והשניה ע"י תוספת בניית ממ"ד כתוספת לבית הקיים.
בשנים האחרונות הרשויות מעודדות את בעלי הבתים מחוסרי המיגון. לבניית מרחב מוגן בביתם ומאפשרות הקלות מסויימות בכך. בתיקון 101 לחוק התכנון והבניה שאמור להיכנס לתוקף. ב- 1 לאוגוסט 2014 בקשה לרישוי ממ"ד תהיה בהליך רישוי מקוצר.
לסיכום, הממ"ד הוא חדר שיכול להציל חיים ועל כן חשוב שבכל בית יהיה ממ"ד שיתן הגנה בשעת הצורך.
